למה כשמדברים, "הוא" הוא תמיד ברירת המחדל?
האם אי פעם הרגשתם שנדמה שהעולם הזה לא נתפר למידותיכם?
דמיינו שאתם שמאליים, אבל כל המספריים, השולחנות, פותחני הקופסאות, ואפילו העכברים בעולם, עוצבו עבור ימניים. אתם כמובן יכולים להשתמש בהם, אבל תמיד מרגישים שזה קצת מוזר, לא נוח. אתם מרגישים כמו "יוצא דופן" שצריך להסתגל לכלל ה"ברירת מחדל".
למעשה, השפה שאנו משתמשים בה יום-יום, היא כמו העולם הזה שעוצב עבור ימניים.
יש לה "הגדרת ברירת מחדל" בלתי נראית.
"הגדרות היצרן" של השפה קצת מיושנות
חשבו על כך: כשמזכירים מילים כמו "רופא", "עורך דין", "סופר", "מתכנת" – הדימוי הראשון שעולה לכם בראש הוא של גבר או של אישה?
ברוב המקרים, ברירת המחדל שלנו היא גבר. אם זו אישה, לעיתים קרובות אנחנו צריכים להדגיש זאת במיוחד, כמו "רופאה" (במקום רופא), "מתכנתת" (במקום מתכנת).
לעומת זאת, מעטות הפעמים שבהן נציין במיוחד "אח (גבר)" או "מזכיר (גבר)", מכיוון שבתחומים אלה, הדימוי ה"מובן מאליו" הוא דווקא נשי.
למה זה כך? זו לא קונספירציה של אף אחד; זה פשוט מכיוון שהשפה שלנו היא מערכת עתיקה מאוד, ו"הגדרות היצרן" שלה עוצבו לפני מאות ואף אלפי שנים. בתקופות ההן, חלוקת העבודה החברתית הייתה ברורה מאוד, ורוב התפקידים הציבוריים מולאו על ידי גברים. וכך, השפה הגדירה את "הגבר" כ"ברירת המחדל" לתיאור מקצועות וזהויות אנושיות.
"הוא" לא רק מייצג גברים, אלא משמש לעיתים קרובות גם להתייחסות לאדם שמינו אינו ידוע. כאילו שבמערכת, אדם = הוא. ו"היא", הפכה ל"אופציה ב'" שדורשת סימון מיוחד.
זה כמו המספריים האלה שעוצבו רק עבור ימניים – לא בכוונה לפסול אף אחד, אבל זה בהחלט גורם למחצית השנייה של האוכלוסייה להרגיש שהם "לא במיינסטרים" ו"זקוקים להסבר נוסף".
השפה לא רק מתארת את העולם, היא מעצבת אותו
אתם עשויים לומר: "זו רק הרגל, האם זה באמת כל כך חשוב?"
חשוב מאוד. כי השפה היא לא רק כלי תקשורת; היא גם מעצבת בשקט את דרך החשיבה שלנו. המילים שאנו משתמשים בהן קובעות איזה עולם אנו יכולים לראות.
אם בשפה שלנו, מילים המייצגות כוח, חוכמה וסמכות תמיד מצביעות כברירת מחדל על גברים, אזי בתת-מודע נקשר את התכונות הללו יותר לגברים. הישגיהן ונוכחותן של נשים יהפכו מעורפלים, ואף "בלתי נראים".
זה כמו מפת עיר ישנה, שעליה מצוירים רק כמה כבישים ראשיים מלפני עשרות שנים. עם מפה כזו, כמובן שתוכלו למצוא את דרככם, אבל את כל השכונות החדשות, קווי הרכבת התחתית והסמטאות המעניינות – לא תראו.
העולם שלנו השתנה מזמן. נשים, בדומה לגברים, מצטיינות ומובילות בכל תחומי החיים. גם הזהויות החברתיות שלנו עשירות הרבה יותר מ"הוא" או "היא". אבל "מפת" השפה שלנו מתעדכנת לאט מדי.
נעשה "שדרוג מערכת" לשפה שלנו
אז מה עלינו לעשות? הרי לא נוכל לזרוק את השפה ולהתחיל מחדש, נכון?
כמובן שלא. איננו צריכים לזרוק את כל העיר, רק לעדכן את המפה הישנה הזו.
כמו שהתחלנו לעצב מספריים וכלים מיוחדים עבור שמאליים, כך גם אנו יכולים "לשדרג" באופן מודע את כלי השפה שלנו, כדי שתהיה מדויקת וכוללנית יותר, ותשקף את העולם האמיתי.
1. להפוך את ה"בלתי נראה" לגלוי. כשאתם יודעים שהצד השני הוא אישה, השתמשו בחופשיות במילים כמו "שחקנית", "בוסית" או "מייסדת". זו לא התייחסות מיוחדת, אלא אישור וחגיגה של עובדה: כן, בתפקידים החשובים האלה, נוכחותן שם.
2. השתמשו בביטויים כוללניים יותר. כשאינכם בטוחים במין, או כשאתם רוצים לכלול את כולם, השתמשו במילים ניטרליות יותר. לדוגמה, במקום "רבותיי", השתמשו ב"כולם" או "קהל נכבד". במקום "כבאים" (בצורה זכרית כללית), אפשר לומר "צוות כיבוי אש", ובמקום "רופאים ואחיות", "צוות רפואי" או "אנשי רפואה".
זה לא קשור ל"תקינות פוליטית", זה קשור ל"דיוק". זה כמו לשדרג את מערכת ההפעלה של הטלפון מ-iOS 10 ל-iOS 17 – לא כדי להיות אופנתיים, אלא כדי שיהיה קל יותר לשימוש, חזק יותר, ויוכל להתאים את עצמו לעידן הנוכחי.
בכל פעם שאנו בוחרים מילה כוללנית יותר, אנו מוסיפים פרטים חדשים ל"מפת" החשיבה שלנו, והופכים את הפינות שהיו פעם מוזנחות לגלויות וברורות.
חוצים שפות, רואים עולם גדול יותר
כשאנו מפנים את מבטנו מהסביבה הקרובה אל העולם, "שדרוג" לשפה הופך לחשוב אף יותר.
כשאנו מתקשרים עם אנשים מרקעים תרבותיים שונים, אנו לא רק מתרגמים מילים, אלא גם חוצים גבולות חשיבה. תגלו שבשפות שונות חבויים "הגדרות ברירת מחדל" ודרכי התבוננות בעולם שונות לחלוטין.
כדי להבין באמת את הצד השני, תרגום מילולי בלבד אינו מספיק. אנו זקוקים לכלי שיכול להבין באמת תרבות והקשר, שיעזור לנו לשבור מחסומים וליצור קשרים כנים.
זו בדיוק משמעות קיומו של כלי כמו Intent. זו לא רק אפליקציית צ'אט; פונקציית התרגום מבוססת ה-AI שלה יכולה לעזור לכם להבין את ההבדלים התרבותיים העדינים שמאחורי השפה, ולאפשר לכם לנהל שיחות עמוקות וחמות עם אנשים מכל פינה בעולם.
בסופו של דבר, בין אם אנו משדרגים את שפת האם שלנו, או חוצים גבולות כדי להבין שפה אחרת, אנו שואפים לאותו הדבר:
לראות עולם אמיתי ומלא יותר, מתוך פרספקטיבה רחבה יותר.
וכל זה יכול להתחיל בשינוי מילה אחת בפינו.